בצלאל

במסגרת משרד סומה אדריכלים

תחרות בצלאל היתה תחרות בינלאומית פתוחה לתכנון המבנה החדש של האקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל במשכנה החדש במגרש הרוסים שבמרכז ירושלים. המגרש יושב על קו פרשת המים הארצית, מביט הן לעיר העתיקה והן לעיר החדשה וסביבו בית העיריה, מוזיאון המחתרות, הכנסיה הרוסית, בית משפט השלום, תחנת המשטרה ובית המעצר של ירושלים. מסמכי התחרות הוגשו על ארבעה גיליונות ובהתאם הוצג הפרויקט- כל גיליון מאורגן סביב נושא מרכזי:

1. ייצור – PRODUCTION – עבורנו בצלאל הינו מקום שבו הייצור עומד במרכז העשייה והלימוד האקדמי. הבניין, כמכונה אדריכלית שתפקידה לאפשר ייצור, נבחן דרך ארגון הפרוגרמה. לשם כך, פיתחנו מטריצה של משתנים ושיטת דירוג אשר קובעת את מערכת היחסים ההדדית של מרכיבי הפרוגרמה ומערכת היחסים שלהם עם המרחב הציבורי. באופן זה ניתן לקיים דיון אובייקטיבי באופן הארגון.

בבסיס המוסד וכאלמנט מקשר בין כל יחידותיו מיקמנו את רצפת הייצור והסדנאות הכלליות, ובאופן מתפתח סביבו את האלמנטים התומכים כספריה, מזנון וכו’. המחלקות השונות אורגנו באופן דומה סביב סדנאות הייצור הפרטיות שלהן.

2. חפיר – MOAT – אופן האריגה של הבניין הבניין למרחב האורבני המורכב והעשיר הוא ע”י ה”חפיר” . החפיר הוא אלמנט ירושלמי מסורתי, הוא מבדל את האקדמיה מהמארג העירוני ומייצר מרחב ייצור מוגן בעל ריבוי נקודות חיבור. כמו כן החפיר מאפשר הטמעה של הבניין בעיר ללא גדרות ושערים.

3. שדה – CAMPUS – השדה מחפה את הבניין ומטפס אל שני אגפיו באופן המאפשר יציאה מכל קומה של הבניין. השדה הינו קרקע מלאכותית ומוקדש למנוחה, פנאי והרהור, ובעיקר למפגש האקדמי הבלתי מחייב בין הצוות והסטודנטים מהמחלקות השונות.

4. משרביה – MESH_RABIA – למבנה נדרש חיפוי קיר באבן בשיעור של 60% לפחות. על מנת לשמור על גמישות תכנונית ולעמוד בדרישה זו החלטנו לעטוף את הבניין במעטפת כפולה. המעטפת הפנימית מורכבת מלוחות זכוכית ומתכת מרצפה עד תקרה ועונה על הדרישות הפנימיות השונות של אור ואקלים. המעטפת החיצונית תוכננה כרשת של אלמנטי אבן המהודקים קונסטרוקטיבית בעזרת כבל מתיחה באופן הדומה לאחיזת ספרים בלחץ משני צידיהם. הרשת עוטפת את הבניין, מאחדת את החזית ומהווה פרשנות עכשווית ומקומית לחיפוי באבן הירושלמית.